הקונצ'רטו לפסנתר
שחור עם שניים סוכר,
לקרוא עיתון ולקטר,
להיזכר במישהו מוכר,
לקנות כרטיסי הגרלה
לדבר עם הנכדים בברלין,
להתווכח על כלכלה
עם השכנים מצד ימין.
אחרי שישים שנה ביחד
את כבר יודעת היטב
בכל תחום של חיים
מה הוא הכי הכי אוהב
היו שנים טובות יותר וכאלה שפחות
אבל בסך הכל חייתם אותם על מיי מנוחות
וגם עכשיו אפילו שחלפו שישים שנה
עדיין מקסים בעיניך שהוא מדבר מתוך שינה
החברים שנשארו
מצלצלים לומר ברכות,
גם הילדים התקשרו
שנפגש רק בשמחות,
אפילו הוא לא שוכח
וגם קצת מתרגש
לא כל יום הוא כך טורח
להתגנדר ולהתלבש.
זה מסוג הרגעים
שבהם את שוב מבחינה
שהוא עדיין די דומה
לנער שפגשת על הספינה
היו שנים טובות יותר וכאלה שפחות
אבל בסך הכל חייתם אותם על מיי מנוחות
הכלים אולי השתנו אך זו אותה המנגינה
ועדיין משהו בך נשבר כשהוא מדבר מתוך שינה
זה צובט לך עמוק בלב
שבחלומותיו את איננה
ואיך מתוך שינה
הוא קורא בשם של לנה
חלפו עשרות שנים
אבל לעולם לא תהיי נאהבת
כמו אותה אהבת הנעורים
שהוא איבד שם ברכבת
תת רמה 